הפאזל של העולם

פשוט זועה מה שקורה באמריקה , אנחנו במאה ה-21 ציביליזציה מתקדמת ביותר ובכל זאת שוב ושוב פעם זה קורה באמריקה הנאורה, כנראה השנאה הזאת זה משהו שיושב בנו בפנים עמוק וזה תמיד כמו גפרור מתפרץ כשמשהו קורה, התסכול שקיים באמריקה ובכלל טריגר קטן וזה עולה החוצה.

לכל אחד מקום בפאזל של העולם

הגיע הזמן שנהיה כבר מעל זה, העולם כל כך מפותח טכנולוגית אבל מנטלית אנחנו עדיין מאחורה, איי שם בימי אדם הקדמון , מאוד עצוב.

האמת התמזל מזלי ואני בשנים אחרונות פגשתי אנשים מכל קצוות תבל במסגרת הלימוד שלי של חכמת הקבלה. האמת בהתחלה היה קצת מוזר אבל בגלל שכולנו לומדים משהו אחד, אז אנחנו מנסים לקבל ולהתייחס באהבה אחד כלפי השני ומזה פורץ ממש חיבור מדהים – מתחברים לאדם ולא לצבע עור או לאום, התחלתי לדבר אנגלית למרות שהיה לי קשה כדי שיבינו אותי חברים, היה חשוב לי, הרוסית שלי השתפרה פלאים, גם התחלתי להבין קצת ספרדית, איטלקית.

ההרגשה הזאת של ביחד של כל העמים מביא את הצבע שלו היא מדהימה, ההרגשה של אהבה מעל ההבדלים אין שם שנאה כלל , ופתאום אתה מרגיש שבן אדם שהוא נולד בקצה שני של כדור הארץ כל כך קרוב אליך כאילו גדלתם בבית ליד, אי אפשר להסביר את זה , יש משהו שמחבר בנינו מעבר לעולם הזה, זה חיבור בלבבות ואפשר לגלות אותו, אם נהיה מכוונים לתדר של אהבה ולא שנאה. אם נראה אדם שונה מאתנו בלאום או עדה, מין, מנטליות, ולא נפחד ממנו, אלא נחשוב כעל אדם חבר או אח שלנו אפילו, אז לא תהיה שנאה, כל אחד יביא את הצבע שלו ודווקא נשלים אחד את השני , כל אחד ישלים את המקום שלו בפאזל של העולם.